השתמש בתיבות הדו-שיח הוספת יישום FastCGI ועריכת יישום FastCGI כדי להוסיף או לערוך מאפיינים כלליים ומאפייני עיבוד עבור יישום.

לקבלת מידע נוסף אודות יישומי FastCGI, ראה הדף 'הגדרותFastCGI'.

רשימת רכיבי ממשק משתמש

שם רכיבתיאור

נתיב מלא

מציין את הנתיב הפיזי של קובץ ההפעלה של התהליך לשימוש במאגר היישומים של FastCGI.

לחץ כדי לאתר את המיקום הפיזי של קובץ ההפעלה של תהליכי FastCGI.

ארגומנטים

מציין את הארגומנטים של שורת הפקודה המועברים לתהליך של FastCGI. ניתן להשתמש בארגומנטים אלה כדי לזהות באופן ייחודי מאגר תהליכים של FastCGI במקרים שבהם קיימים מספר מאגרי תהליכים של FastCGI עבור קובץ הפעלה יחיד של תהליכים.

EnvironmentVariables

מציין את האוסף של משתני סביבה שיוגדרו עבור תוכנית ההפעלה של התהליכים. מאפיין זה הוא אופציונלי. לחץ על לחצן 'עיון' () כדי לפתוח את עורך האוספים של משתני סביבה, שממנו תוכל להוסיף ולהסיר חברים ולהגדיר ערכי מאפיינים. לקבלת מידע נוסף, עיין בדף העזרה של ממשק המשתמש תיבת הדו-שיח 'עריכת משתני סביבה'.

InstanceMaxRequests

שולט באופן הפעולה של מיחזור תהליכי FastCGI. מציין את המספר המרבי של בקשות שיישום FastCGI יכול לטפל בהן לפני מיחזור התהליך. ערך ברירת המחדל הוא 200.

MaxInstances

מציין את המספר המרבי של תהליכי FastCGI המותרים במאגר התהליכים של היישום עבור יישום FastCGI שנבחר. מספר זה מייצג גם את המספר המרבי של בקשות בו-זמניות שיישום FastCGI יכול לטפל בהן. ערך ברירת המחדל הוא 4.

עבור מערכות ההפעלה Windows® 7 ו-Windows Server® 2008 R2 בלבד, הגדרת המאפיין MaxInstances ל- 0 מאפשרת ל-IIS לבחור באופן אוטומטי את המספר המיטבי של תהליכי FastCGI עבור סביבת ההפעלה הנוכחית.

ActivityTimeout

מציין את משך הזמן המרבי שבו מותר לתהליך FastCGI עבור היישום לפעול ללא תקשורת עם IIS לפני סיום פרק הזמן הקצוב לתהליך. ניתן להשתמש בפרק זמן קצוב זה כדי לזהות ולסיים תהליכים תקועים. ערך ברירת המחדל הוא 30 (שניות).

FlushNamedpipe

מציין אם רכיב named pipe מתרוקן בסיום כל בקשה ולפני סגירת היישום. אם רכיב ה- named pipe מתרוקן, הערך מוגדר ל- true. ערך ברירת המחדל הוא false. מאפיין זה חל רק כאשר נעשה שימוש בפרוטוקול של רכיב ה- named-pipe.

פרוטוקול

מציין את הפרוטוקול שישמש לתקשורת עם התהליך של FastCGI. הערכים האפשריים עבור המאפיין פרוטוקול הם 0 (NamedPipe) או 1 (TCP). ערך ברירת המחדל הוא 0 (NamedPipe).

IdleTimeout

מציין את מרווח הזמן שבו תהליך FastCGI עבור היישום יכול להישאר במצב לא פעיל, שלאחריו התהליך הלא פעיל מסתיים. ערך ברירת המחדל הוא 300 (שניות).

QueueLength

מציין את המספר המרבי של בקשות שימתינו בתור עבור מאגר היישומים של FastCGI. כאשר התור מלא, בקשות שיתקבלו לאחר מכן יחזירו את קוד שגיאת HTTP 503 (שירות לא זמין) ללקוחות. שגיאה זו מציינת שהיישום עמוס מדי. ערך ברירת המחדל הוא 1000.

RapidFailPerMinute

מציין את מספר הפעמים בדקה שבהן מותר לתהליכי FastCGI להיכשל לפני שהגורם המטפל ב-FastCGI מנתק את התהליך. ערך ברירת המחדל הוא 10.

RequestTimeout

מציין את משך הזמן המרבי שבו בקשה המועברת ליישום יכולה להתבצע. אם תהליך FastCGI אורך זמן רב מהזמן שצוין בבקשה יחידה, התהליך יופסק. ערך ברירת המחדל הוא 90 שניות.

MonitorChangesTo

מאפיין זה חל על מערכות ההפעלה Windows 7 ו- Windows Server® 2008 R2 בלבד.

מציין נתיב של קובץ. שינויים בקובץ זה יפעילו מיחזור של תהליכי FastCGI. באפשרותך לציין את הנתיב המוחלט וכן את הנתיב היחסי למיקום של קובץ ההפעלה של FastCGI.

stderrMode

מאפיין זה חל על מערכות ההפעלה Windows 7 ו- Windows Server® 2008 R2 בלבד.

מציין כיצד לטפל בשגיאות שדווחו באמצעות תהליך של FastCGI. להלן האפשרויות הקיימות:

  • ReturnStderrIn500 — מודול זה מגדיר את קוד המצב ל- 500 ושולח את התוצאה ל- STDERR כתגובה. זהו ערך ברירת המחדל ואופן פעולתו זהה ל- IIS.

  • ReturnGeneric500 — מודול זה מגדיר את קוד המצב ל- 500, אך הוא יחזיר 500 כללי. תצורה זו שימושית אם ברצונך לאפשר רישום מפורט של שגיאות עבור שרת אך אין ברצונך להחזיר שגיאות אלה למשתמשים.

  • IgnoreAndReturn200 — מודול זה שולח את התוצאה המתקבלת ב- STDOUT כתגובה עם קוד המצב 200. אין התייחסות לטקסט בזרימת STDERR. מאפיין זה שימושי אם ברצונך להשתמש במשפטים לאיתור באגים למטרת מעקב.

  • TerminateProcess — מודול זה מפסיק את התהליך של FastCGI ומחזיר את הודעת השגיאה הכללית 500.


תוכן העניינים